המסלול המלא במוזיאון הוותיקן

מוזיאון הוותיקן הוא אחד המוזיאונים הגדולים והמרשימים בעולם, עם יותר מ-20,000 יצירות אמנות המוצגות בכ-54 גלריות שונות מתוך מתחם עצום הכולל מאות חדרים ומסדרונות. למעשה מדובר במערכת של מוזיאונים המחוברים ביניהם בארמון האפיפיורים העתיק, והסיור בהם מתנהל במסלול כמעט קבוע מראש.

הביקור מתחיל בכניסה הראשית ברחוב Viale Vaticano וממשיך במסלול חד־כיווני המוביל בסופו אל הקפלה הסיסטינית (Sistine Chapel), שהיא התחנה האחרונה במוזיאון. בגלל המבנה הזה כמעט בלתי אפשרי לחזור לאחור או לקצר את הדרך בצורה משמעותית, ולכן חשוב להבין מראש את הסדר שבו עוברים בין האולמות.

מהניסיון שלנו בביקורים קודמים במקום, הבנה מוקדמת של המסלול לא רק חוסכת זמן אלא גם מאפשרת לתכנן את הקצב נכון, כך שלא תגיעו עייפים דווקא לחדרים החשובים ביותר.

הכניסה והחצר הראשונה

הביקור מתחיל באזור הכניסה הגדול של המוזיאון. לאחר הבידוק הביטחוני וקופות הכרטיסים, נכנסים אל מערכת מסדרונות מודרנית יחסית שמובילה אל החלק ההיסטורי של הארמון. כבר בשלב הזה רבים מהמבקרים מבינים עד כמה המקום עצום, ולכן אנחנו ממליצים לעצור לרגע, להסתכל במפה של המוזיאון ולהבין את כיוון ההליכה הכללי.

אחד המקומות הראשונים שנפתחים בפני המבקרים הוא חצר האצטרובל (Cortile della Pigna). החצר נקראת על שם פסל ברונזה ענק בצורת אצטרובל שנוצר כבר בתקופה הרומית העתיקה. סביב החצר נמצאים אגפים שונים של המוזיאון, והיא משמשת נקודת מעבר מרכזית במסלול. לא מעט מבקרים מנצלים אותה גם להפסקה קצרה לפני שממשיכים פנימה.

מוזיאון פיו קלמנטינו - פסלי יוון ורומא

התחנה הגדולה הראשונה במסלול היא מוזיאון פיו קלמנטינו (Museo Pio Clementino), אחד האגפים המפורסמים ביותר במוזיאון הוותיקן. כאן מוצגים רבים מהפסלים הקלאסיים החשובים ביותר שנמצאו באיטליה במהלך תקופת הרנסנס.

האולם הידוע ביותר הוא החצר המתומנת (Octagonal Courtyard), שבה מוצגים כמה מהפסלים המפורסמים ביותר בעולם העתיק, ובהם פסל לאוקואון הדרמטי שנמצא ברומא בשנת 1506 והשפיע מאוד על אמני הרנסנס. סביב החצר נמצאים חדרים נוספים כמו אולם החיות, אולם המוזות ואולם הצלב היווני, שבהם מוצגים פסלים, סרקופגים ויצירות רומיות מרשימות במיוחד.

לדעתנו כדאי להקדיש לאזור הזה זמן מסוים, משום שהוא נותן הצצה מרתקת לאופן שבו האמנות הקלאסית השפיעה על התרבות האירופית במשך מאות שנים.

הגלריות הארוכות של המוזיאון

לאחר שעוזבים את אזור הפסלים הקלאסיים מגיעים לאחת הסדרות המפורסמות ביותר של המסדרונות במוזיאון. מדובר בשלוש גלריות ארוכות המחוברות זו לזו ומלאות ביצירות מרהיבות.

הראשונה היא גלריית הקנדלברות (Gallery of the Candelabra), שבה מוצגים פסלים, עמודים ופסלים דקורטיביים מהתקופה הרומית. משם ממשיכים אל גלריית השטיחים (Gallery of Tapestries), שבה תלויים שטיחי קיר עצומים מהמאה ה-16 שנוצרו על פי ציוריו של רפאל.

החלק המרשים ביותר בסדרה הוא גלריית המפות. במסדרון הארוך הזה מוצגות מפות ענק של אזורי איטליה שנוצרו במאה ה-16, וכל אחת מהן מציגה אזור אחר במדינה עם פירוט גאוגרפי מרשים. התקרה מעליהן מעוטרת בציורים צבעוניים המתארים אירועים היסטוריים ודתיים הקשורים לאזורים הללו.

אנחנו מציעים ללכת כאן לאט יחסית ולהביט גם בתקרה וגם בקירות. רבים מהמבקרים ממהרים לעבור את המסדרונות האלה, אך למעשה מדובר באחת הפינות היפות ביותר במוזיאון.

חדרי רפאל

אחת התחנות המרכזיות במסלול היא חדרי רפאל (Raphael Rooms). מדובר בסדרה של חדרים בארמון האפיפיורים שעוטרו בתחילת המאה ה-16 בציורים של האמן האיטלקי רפאל ותלמידיו.

הציור המפורסם ביותר כאן הוא אסכולת אתונה (School of Athens), פרסקו ענק המתאר את הפילוסופים הגדולים של העולם העתיק ובהם אפלטון ואריסטו. היצירה הזו נחשבת לאחת מיצירות המופת של תקופת הרנסנס והיא משלבת אדריכלות מדומיינת, דמויות רבות ותנועה מרשימה של הדמויות.

מניסיוננו, זהו אחד המקומות שבהם כדאי לעצור לכמה דקות ולהתבונן בפרטים הקטנים. הציורים כאן מלאים בסמלים, בדמויות היסטוריות ובהומאז'ים לאמנים אחרים.

דירות בורג'ה ואגפים נוספים

בהמשך המסלול עוברים דרך מספר אגפים נוספים של הארמון, ובהם דירות בורג'ה (Borgia Apartments). החדרים הללו עוטרו במאה ה-15 בתקופת האפיפיור אלכסנדר השישי על ידי האמן פינטוריקיו. הציורים משלבים סיפורים תנ"כיים, מוטיבים נוצריים וסמלים פוליטיים של משפחת בורג'ה.

לצד החדרים הללו נמצאים גם אוספים נוספים כמו מוזיאונים מצריים ואטרוסקיים, גלריות אמנות מודרנית יחסית וחדרים נוספים של הארמון. אמנם לא כל המבקרים נכנסים לכל אחד מהאגפים הללו, אך הם מוסיפים עומק גדול למסלול.

הקפלה הסיסטינית - התחנה האחרונה

בסופו של המסלול מגיעים אל המקום המפורסם ביותר במוזיאון - הקפלה הסיסטינית (Sistine Chapel). זוהי התחנה האחרונה במסלול הרשמי, ולאחריה אין אפשרות לחזור אל החדרים הקודמים.

התקרה של הקפלה צוירה על ידי מיכלאנג'לו בין השנים 1508 ל-1512, והיא כוללת סצנות מספר בראשית, כולל אחת היצירות הידועות ביותר בתולדות האמנות - בריאת האדם. שנים מאוחר יותר חזר מיכלאנג'לו לקפלה וצייר גם את ציור יום הדין האחרון (The Last Judgment) על הקיר המרכזי.

כדאי לדעת שהקפלה משמשת עד היום לאירועים רשמיים של הכנסייה הקתולית, כולל הבחירה באפיפיור החדש. לכן האווירה במקום שונה משאר המוזיאון ויש כללים ברורים של שקט ואיסור צילום.

מה קורה אחרי הקפלה הסיסטינית?

לאחר הביקור בקפלה הסיסטינית ממשיכים אל אזור היציאה של המוזיאון. במסלול הרגיל יוצאים דרך מדרגות ברמנטה המפורסמות אל רחוב Viale Vaticano.

מי שמבקר במסגרת סיור מודרך יכול לעיתים להשתמש במעבר פנימי שמוביל ישירות אל בזיליקת פטרוס הקדוש. המעבר הזה חוסך את הצורך לצאת מהמוזיאון ולעמוד שוב בתור בכניסה לבזיליקה.

מי שמעדיף להמשיך לטייל באזור יכול לצאת מהמוזיאון ולהמשיך אל אזורים סמוכים בעיר. למשל, אפשר ללכת מכאן אל רחוב ויה דל קורסו או אל אתרים מפורסמים נוספים ברומא.

כמה זמן לוקח המסלול המלא?

המסלול המלא במוזיאון הוותיקן יכול לקחת בין 3 ל-5 שעות, תלוי בקצב ההליכה ובכמה זמן עוצרים בכל אולם. יש מבקרים שמקדישים למקום יום שלם, במיוחד אם הם רוצים לראות כמה שיותר מהאוספים השונים.

מהניסיון שלנו, הדרך הטובה ביותר ליהנות מהמוזיאון היא להגיע מוקדם בבוקר, לבחור כמה נקודות מרכזיות להתמקד בהן ולהשאיר זמן גם לשיטוט רגוע בין הגלריות. המוזיאון עצום, ולכן לא צריך לנסות לראות הכול. לעיתים דווקא הרגעים שבהם עוצרים מול יצירה אחת ומסתכלים עליה באמת הם הזיכרונות שנשארים לאורך זמן.