אז כמה זמן באמת לקח לבנות את מוזיאון הוותיקן? זאת שאלה מצוינת, אבל במקרה של מוזיאון הוותיקן התשובה אינה מספר אחד פשוט. הסיבה לכך היא שמוזיאון הוותיקן איננו מבנה אחד שנבנה מתחילתו ועד סופו כמו ארמון, כנסייה או גשר, אלא מכלול עצום של אולמות, חצרות, גלריות, אגפים ומוזיאונים שונים, שהתפתחו בהדרגה לאורך מאות שנים. לכן, אם מנסים לענות בקצרה, אפשר לומר שההתחלה הרשמית של הסיפור הייתה בתחילת המאה ה-16, אבל בפועל בנייתו והתגבשותו של המתחם נמשכו יותר מ-400 שנה.
כדי להבין זאת נכון, צריך להבחין בין 3 שלבים שונים: תחילת האוסף, הקמת המוזיאון הציבורי, והתרחבות המתחם לצורה שאנו מכירים כיום. מי שמחפש תשובה מהירה ישמח לדעת שהשנה שממנה בדרך כלל מתחילים לספור היא 1506. אבל מי שרוצה להבין באמת איך נולד המקום הזה, צריך להסתכל על התמונה הרחבה יותר.
ההתחלה: 1506 ולא "בניין אחד"
מקובל לראות בשנת 1506 את נקודת ההתחלה של מוזיאוני הוותיקן. באותה שנה התגלה ברומא פסל לאוקואון ובניו, והאפיפיור יוליוס השני רכש אותו במהירות והציג אותו בוותיקן. זהו הרגע שממנו בדרך כלל מתחילים לתאר את לידת המוזיאון. לא משום שבאותו יום נבנה מוזיאון שלם, אלא משום שאז נוצר הרעיון של הצגת אוסף אמנות חשוב בלב הוותיקן באופן מסודר ומכוון.
כבר כאן חשוב לדייק: בשנת 1506 לא נבנה "מוזיאון הוותיקן" כפי שאנחנו מכירים אותו היום. הייתה התחלה של אוסף אפיפיורי ושל הצגה פומבית של יצירות, בעיקר סביב אזור בלוודרה. כלומר, אם מישהו שואל כמה זמן לקח "לבנות" את מוזיאון הוותיקן, התשובה הראשונה היא שהמוזיאון לא נולד בפרויקט בנייה אחד, אלא צמח בהדרגה מתוך אוסף שהלך והתרחב.
המעבר מאוסף אפיפיורי למוזיאון של ממש
במשך השנים שלאחר מכן נוספו עוד ועוד יצירות, חדרים וחללי תצוגה. חלק מהחדרים החשובים ביותר שהיום כלולים במסלול הביקור, כמו חדרי רפאל (Raphael Rooms) או הקפלה הסיסטינית (Sistine Chapel), לא נבנו מלכתחילה בתור חלק ממוזיאון במובן המודרני, אלא היו חללים אפיפיוריים בעלי תפקיד דתי, טקסי או מגורים. רק מאוחר יותר הם נטמעו בתוך מסלול המוזיאון ונעשו חלק בלתי נפרד מחוויית הביקור.
במילים אחרות, גם כאן רואים שמדובר במתחם שהתפתח שכבה על גבי שכבה. זהו אחד הדברים שהופכים את מוזיאון הוותיקן לכל כך יוצא דופן: הוא לא נבנה על פי תוכנית אדריכלית אחת, אלא נוצר כפסיפס היסטורי של תקופות, אפיפיורים, סגנונות וטעמים אמנותיים שונים.
מהניסיון שלנו, זו גם הדרך הנכונה להסביר את המקום למבקרים: לא לחשוב עליו כעל "מוזיאון אחד", אלא כעל עיר קטנה של אמנות, זיכרון וכוח דתי שנבנתה בהדרגה במשך דורות.
המאה ה-18: נקודת המפנה החשובה ביותר
אם 1506 היא שנת ההתחלה הסמלית, הרי שהמאה ה-18 היא התקופה שבה אפשר באמת לדבר על בנייה מסודרת של מוזיאון ציבורי בוותיקן. בתקופתם של האפיפיורים קלמנס ה-14 ופיוס השישי נוסד והתפתח מוזיאון פיו קלמנטינו, שנחשב לגרעין המרכזי של המוזיאון הציבורי בוותיקן. כאן כבר לא מדובר רק בהצבת פסלים בודדים, אלא בפרויקט רחב יותר של ארגון, שימור, תצוגה והרחבת חללים.
בשלב הזה אפשר לומר שהוותיקן התחיל להפוך מאוסף אמנות אפיפיורי למתחם מוזיאלי אמיתי. לכן, אם מישהו רוצה תשובה מעט יותר אדריכלית לשאלה כמה זמן לקח לבנות את מוזיאון הוותיקן, אפשר לומר שהשלב המשמעותי הראשון של הבנייה המוזיאלית נפרש בעיקר על פני כמה עשורים במאה ה-18.
אבל גם כאן הסיפור לא נגמר. במהלך המאה ה-19 נוספו אגפים חדשים, ובהם המוזיאון המצרי הגרגוריאני (Gregorian Egyptian Museum) והמוזיאון האטרוסקי הגרגוריאני. בהמשך נוספו גם גלריות נוספות ואזורי תצוגה שהרחיבו עוד יותר את המתחם.
המאה ה-19 והמאה ה-20: ההשלמה ההדרגתית של המתחם
במהלך המאה ה-19 הוותיקן המשיך להקים מוזיאונים ייעודיים לתחומים שונים, וכך נבנה בהדרגה הרעיון של "מוזיאוני הוותיקן" כרשת של אוספים המחוברים למסלול ביקור אחד. זה השלב שבו כבר ברור לגמרי שלא מדובר במקום שהוקם בפרק זמן קצר. למעשה, כל דור הוסיף עוד שכבה למתחם.
אחת הדוגמאות הטובות לכך היא פינקוטקה (Pinacoteca), הגלריה החשובה לציור, שנחנכה רק בשנת 1932 במבנה שיועד לה במיוחד. העובדה שאגף כה חשוב במוזיאון נפתח רק במאה ה-20 ממחישה היטב עד כמה התשובה לשאלה "כמה זמן לקח לבנות?" רחבה הרבה יותר ממה שנדמה במבט ראשון.
הביקורים הרבים שלנו במקום לימדו אותנו שכדאי לחשוב על המוזיאון לא כעל פרויקט שהושלם, אלא כעל מקום שנמצא כל הזמן בתהליך: שיקום, התאמות, פתיחת חללים חדשים, שינויים במסלולים ושיפור שיטות התצוגה. במובן הזה, גם היום הסיפור עדיין ממשיך.
אז מהי התשובה הנכונה ביותר?
אם חייבים לענות במשפט אחד, אפשר לומר כך: מוזיאון הוותיקן התחיל להתגבש בשנת 1506, אבל נבנה והורחב בפועל לאורך יותר מ-4 מאות שנים. זאת התשובה ההיסטורית המדויקת ביותר.
אם רוצים לנסח זאת בפשטות לקוראים, אפשר גם לכתוב שלא מדובר במוזיאון שנבנה תוך 5 שנים או 20 שנה, אלא במתחם שהתפתח בהדרגה מן הרנסנס, דרך המאה ה-18 וה-19, ועד המאה ה-20. לכן כל מי שמחפש מספר מדויק של שנים כנראה לא ימצא אותו, פשוט מפני שהמקום הזה נולד בצורה מצטברת.
זו גם אחת הסיבות לכך שהביקור במוזיאון הוותיקן מרגיש כל כך עשיר ולעיתים גם מעט overwhelming. כל אגף שייך כמעט לעידן אחר, לסיפור אחר ולחזון אחר של אפיפיור אחר. לכן, בעינינו, אחת הדרכים הטובות ביותר להתכונן לביקור היא להבין מראש שמדובר במכלול עצום ורב שכבות, ולא במוזיאון רגיל. מי שרוצה לקבל מבט רחב על כל חלקי המתחם לפני הביקור, יכול להתחיל מהעמוד הראשי באתר שלנו: מוזיאון הוותיקן - המדריך לישראלים.
בשורה התחתונה, לשאלה כמה זמן לקח לבנות את מוזיאון הוותיקן יש תשובה אחת נכונה באמת: הוא לא נבנה בבת אחת. הוא התחיל ב-1506, הפך למוזיאון ציבורי של ממש בעיקר במאה ה-18, המשיך להתרחב במאה ה-19, וקיבל גם תוספות חשובות במאה ה-20. כלומר, מדובר בפרויקט היסטורי שנמשך מאות שנים.
