כדי לענות נכון על השאלה הזאת, חשוב לדייק: אם מתכוונים ליצירה המפורסמת ביותר שמזוהה עם הקפלה הסיסטינית, כלומר תקרת הקפלה שצייר מיכלאנג'לו, התשובה היא בערך 4 שנים. מיכלאנג'לו קיבל את ההזמנה מן האפיפיור יוליוס השני בשנת 1508, והשלים את העבודה באוקטובר 1512. אבל אם מתכוונים לכלל הציורים החשובים של מיכלאנג'לו בתוך הקפלה, צריך להוסיף גם את ציור הקיר העצום "יום הדין האחרון" (The Last Judgment), שעליו עבד הרבה יותר מאוחר, בין 1536 ל 1541. לכן, תלוי למה בדיוק מתכוונים: תקרת הקפלה לבדה לקחה כ 4 שנים, ואילו שני המפעלים הגדולים של מיכלאנג'לו בקפלה נפרשו על פני 2 תקופות שונות וביחד יצרו סיפור אמנותי שנמשך עשרות שנים.
לא מיכלאנג'לו התחיל את הסיפור
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שמיכלאנג'לו "צייר את הקפלה הסיסטינית" כולה מאפס. בפועל, הקפלה עצמה כבר הייתה קיימת לפניו, והקירות שלה כבר עוטרו בסוף המאה ה 15 בידי אמנים חשובים כמו פייטרו פרוג'ינו, סנדרו בוטיצ'לי ודומניקו גירלנדאיו. עבודות אלה בוצעו בשנים 1481 עד 1482, עוד לפני שמיכלאנג'לו בכלל נכנס לתמונה. במילים אחרות, כשהוא הוזמן לעבוד שם, הוא לא קיבל חלל ריק, אלא מקום בעל תוכנית אמנותית עשירה שכבר הייתה קיימת. מה שהוא שינה היה בעיקר התקרה, ובהמשך גם את קיר המזבח.
הפרויקט של התקרה: 1508 עד 1512
בשנת 1508 החליט האפיפיור יוליוס השני לשנות חלק מן העיטור של הקפלה והטיל את המשימה על מיכלאנג'לו בואונרוטי (Michelangelo Buonarroti). לפי מקורות הוותיקן עצמם, העבודה נמסרה לו בשנת 1508 והסתיימה באוקטובר 1512. כבר ב 1 בנובמבר 1512 נערכה בקפלה מיסה חגיגית, מה שמראה שהמפעל האדיר הושלם בזמן לאירוע הפתיחה. לכן, כאשר שואלים כמה זמן לקח לצייר את הקפלה הסיסטינית, התשובה המקובלת והנכונה ביותר היא 4 שנים, לפחות בכל הקשור לתקרה המפורסמת.
עם זאת, גם בתוך 4 השנים האלה לא מדובר היה בעבודה אחידה ורציפה באותו קצב. הוותיקן מציין שמיכלאנג'לו השלים את המחצית הראשונה של התקרה עד אוגוסט 1510. זאת נקודה מעניינת במיוחד, כי היא מלמדת שהעבודה התקדמה בשלבים ושכבר באמצע הדרך אפשר היה להבין עד כמה גדול ומורכב הפרויקט. לאחר מכן המשיך האמן להשלים את החלק השני, עד הסיום הסופי בסתיו 1512.
למה זה לקח כל כך הרבה זמן?
הסיבה הראשונה היא פשוט היקף העבודה. תקרת הקפלה אינה כוללת רק ציור אחד מפורסם כמו בריאת האדם, אלא מערכת עצומה של סצנות מספר בראשית, דמויות נביאים וסיבילות, אבותיו של ישו ואלמנטים אדריכליים מצוירים. מדובר בתוכנית חזותית שלמה ורבת שכבות, שנועדה לעבוד גם מרחוק וגם מקרוב, גם כרצף סיפורי וגם כמסר תיאולוגי שלם.
הסיבה השנייה היא הטכניקה. מיכלאנג'לו עבד בפרסקו, כלומר ציור על טיח רטוב. זאת שיטה שדורשת תכנון קפדני מאוד, מפני שצריך לצבוע כל חלק כל עוד הטיח במצב הנכון. אי אפשר פשוט לחזור שוב ושוב על אותה נקודה בלי לחשב את קצב העבודה. כל יום עבודה חייב היה להיות מתוכנן מראש, עם חלוקה מדויקת של אזורי הציור, הכנת סקיצות, ערבוב חומרים והתאמה למשטח המעוגל של התקרה.
הסיבה השלישית היא שמיכלאנג'לו היה מזוהה קודם כל עם פיסול, לא עם ציור תקרות ענק. דווקא משום כך, ההישג שלו נראה היום אפילו יותר מדהים. מהניסיון שלנו בביקורים באתרים אמנותיים גדולים, דווקא המקומות שנראים לנו כיום "טבעיים" ובלתי נפרדים מן ההיסטוריה, היו לא פעם תוצאה של אתגר אדיר, ניסוי, מאבק ופתרונות יצירתיים תוך כדי תנועה.
זה לא נגמר בתקרה
אם רוצים לדייק עד הסוף, חשוב לזכור שהתקרה היא רק הפרק הראשון בסיפור של מיכלאנג'לו בקפלה. כמה עשרות שנים לאחר מכן הוא הוזמן לחזור ולצייר את "יום הדין האחרון" על קיר המזבח. העבודה הזאת החלה בשנת 1536 והושלמה בסתיו 1541. כלומר, הקשר של מיכלאנג'לו עם הקפלה הסיסטינית לא נמשך רק 4 שנים, אלא הופיע מחדש בפרויקט שני ודרמטי לא פחות, ששינה שוב את החלל ואת הדרך שבה מבקרים חווים אותו.
מבחינת מבקרי המוזיאון כיום, שתי היצירות האלה יוצרות יחד את שיא הביקור. התקרה מספרת את ראשית העולם והאדם, ואילו הקיר הגדול של "יום הדין האחרון" מציג את סופו של הסיפור האנושי. מי שרוצה להבין את המקום לעומק, כדאי לקרוא גם על מה אפשר לראות במוזיאון הוותיקן, כי הקפלה הסיסטינית אמנם היא גולת הכותרת, אבל היא חלק ממסלול רחב הרבה יותר.
אז מה התשובה הנכונה ביותר למבקרים?
הניסוח המדויק ביותר יהיה כזה: מיכלאנג'לו צייר את תקרת הקפלה הסיסטינית בין 1508 ל 1512, כלומר במשך כ 4 שנים. אם כוללים גם את ציור "יום הדין האחרון" שעל קיר המזבח, יש להוסיף פרויקט נוסף שנמשך בין 1536 ל 1541. לכן, מי ששואל על "הקפלה הסיסטינית" צריך לדעת שהמענה תלוי בשאלה האם מדברים רק על התקרה או גם על הקיר שמאחורי המזבח.
לדעתנו, זה גם חלק ממה שהופך את הקפלה לכל כך מרתקת. היא איננה רק חלל מפורסם עם ציור אייקוני אחד, אלא מקום שנבנה בשכבות, בידי כמה דורות של אמנים, אפיפיורים ורעיונות. התקרה של מיכלאנג'לו הפכה לאחת היצירות הידועות בעולם, אבל היא יושבת בתוך מסגרת היסטורית רחבה יותר, וכשמבינים את זה, הביקור כולו נעשה עמוק ומרשים יותר.
טיפ קטן לפני שמרימים את הראש
הביקורים הרבים שלנו במוזיאונים עמוסים לימדו אותנו שדווקא לפני שנכנסים לקפלה הסיסטינית כדאי לדעת מראש מה מחפשים. מי שמגיע בלי הקשר רואה רק תקרה עצומה והמון דמויות. מי שנכנס אחרי שקרא על 9 הסצנות המרכזיות, על "בריאת האדם" ועל ההבדל בין התקרה ל"יום הדין האחרון", מקבל חוויה הרבה יותר חדה. לכן, גם אם השאלה הראשונית היא רק כמה זמן לקח לצייר את הקפלה, התשובה האמיתית פותחת דלת לסיפור גדול בהרבה על אמנות, כוח, אמונה וסבלנות בקנה מידה כמעט בלתי נתפס.
